פסיכולוג או מטפל רגשי: מה ההבדל, ואיך בוחרים נכון

יום שלישי, 23:40. הילדים ישנים, והטלפון כבר חם ביד. בחיפוש בגוגל כתבתם "פסיכולוג באזור שלי", ועכשיו פתוחות שבע לשוניות. באחת כתוב "פסיכולוגית קלינית", בשנייה "מטפל רגשי", בשלישית "NLP וסוגסטיה", ברביעית "עובדת סוציאלית קלינית". המחירים שונים, הניסוחים דומים, ואף אחד לא מסביר את ההבדל. בסוף סוגרים את הכול ואומרים לעצמכם שתחשבו על זה מחר.

מה ההבדל בין פסיכולוג למטפל רגשי? פסיכולוג בישראל הוא בעל תואר שני לפחות בפסיכולוגיה, שרשום בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות, והעיסוק בפסיכולוגיה שמור בחוק לרשומים בלבד. "מטפל רגשי" הוא שם כללי שלא מוסדר בחוק ייעודי, ותחתיו עובדים אנשים עם הכשרות שונות מאוד. לכן השאלה החשובה היא מה המטפל למד, איך הוא עובד ומתי הוא מפנה הלאה.

פסיכולוג: מה עומד מאחורי התואר

לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977, מי שלא רשום בפנקס הפסיכולוגים לא רשאי לעסוק בפסיכולוגיה. כדי להירשם צריך תואר "מוסמך" בפסיכולוגיה ממוסד מוכר, או תואר מחו"ל שהוכר כשווה ערך. אחרי זה יש שלב נוסף: התמחות של כמה שנים בפיקוח, שבסופה אפשר לקבל תואר "פסיכולוג מומחה" באחד הענפים, למשל קלינית, חינוכית, התפתחותית או רפואית.

כשאתם רואים "פסיכולוג קליני מומחה", המשמעות היא שהאדם עבר את כל השלבים בענף שעוסק באבחון וטיפול נפשי. אפשר לבדוק כל פסיכולוג במאגר הפנקס של משרד הבריאות, וזה לוקח דקה.

ומי עוד עובד בתחום? פסיכיאטר, עובד סוציאלי ומטפל רגשי

• פסיכיאטר הוא רופא שהתמחה בפסיכיאטריה. הוא היחיד ברשימה שיכול לרשום תרופות, והוא הכתובת לאבחנה רפואית של מצבים כמו דיכאון קשה, הפרעה דו-קוטבית או פסיכוזה.
• עובד סוציאלי הוא מקצוע מוסדר לפי חוק העובדים הסוציאליים, עם רישום בפנקס של משרד הרווחה. רבים מהם עושים הכשרה קלינית ועובדים בטיפול רגשי, במרפאות ובקליניקות פרטיות.
• מטפל רגשי הוא שם שמתאים לטווח רחב: מטפלים באמנויות עם תואר שני, פסיכותרפיסטים שלמדו בתוכניות ארוכות, מטפלי NLP, מאמנים, ומי שעשו קורס קצר. החוק לא קובע מי רשאי להשתמש בשם הזה, ולכן הוא לבדו לא אומר הרבה.

אין כאן "טובים" ו"רעים". יש פסיכולוגים שלא מתאימים לכם, ויש מטפלים בלי תואר אקדמי בפסיכולוגיה שעושים עבודה מצוינת בתחום שלהם. ההבדל הוא בגבולות: מה כל אחד מוסמך לעשות, ומה הוא אמור לזהות ולהפנות הלאה.

קודם כול: מה אתם בעצם צריכים?

לפני שבוחרים מטפל, כדאי לנסח לעצמכם בכנות מה אתם מחפשים. התשובה משנה את הכתובת:

• אבחון, או שאלה של תרופות. כאן מתחילים אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני.
• קושי ממוקד שחוזר על עצמו. מחשבה טורדנית שלא עוזבת, התקפי חרדה לפני נהיגה, ריב זוגי שחוזר באותה צורה. כאן אפשר לבחור בין כמה גישות, ושווה לשאול כל מטפל איך הוא עובד בדיוק עם הקושי הזה.
• תקופה קשה שצריך לעבד. פרידה, אבל, מעבר, שחיקה. כאן חשובים בעיקר ניסיון והתאמה אישית.
• שינוי בהתנהלות, בעבודה או בעסק. לפעמים מה שמתאים הוא בכלל אימון, לא טיפול.

אין חובה לדעת את התשובה מראש. אבל אם תגיעו לשיחה הראשונה עם משפט אחד שמתאר מה הייתם רוצים שישתנה, תקבלו תשובה הרבה יותר מדויקת.

קופת חולים או פרטי?

מאז הרפורמה בבריאות הנפש ב-2015, קופות החולים אחראיות על טיפול נפשי לחברים בהן, כולל טיפול אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים במסגרת סל הבריאות. זו אפשרות אמיתית, ובמיוחד כשצריך אבחון או טיפול תרופתי. כדאי לבדוק מול הקופה מה זמן ההמתנה באזור שלכם ומה ההשתתפות העצמית.

טיפול פרטי, אצל פסיכולוג או אצל מטפל רגשי, נותן בדרך כלל זמינות מהירה יותר ובחירה חופשית של המטפל. חלק מהביטוחים המשלימים מחזירים חלק מהעלות של טיפול אצל פסיכולוג, ושווה לבדוק את זה בפוליסה שלכם.

מה המחקר אומר על מה שבאמת עוזר

שאלה מעניינת היא מה מנבא שטיפול יצליח. מטא-אנליזה של פליקיגר ועמיתיו (2018) ריכזה 295 מחקרים עם יותר מ-30,000 מטופלים, ובדקה את הקשר בין "הברית הטיפולית" לתוצאות. הברית הטיפולית היא התחושה שאתם והמטפל מסכימים על המטרות, על הדרך, ושיש ביניכם אמון. הקשר נמצא עקבי, בגישות טיפול שונות, במדינות שונות, וגם בטיפול אונליין.

זה לא אומר שהכשרה לא חשובה. זה אומר שאחרי שבדקתם שהמטפל מוסמך למה שאתם צריכים, ההתאמה האישית היא עניין רציני. אם אחרי כמה פגישות אתם לא מרגישים שמבינים אתכם, מותר לעבור.

מתי חייבים פסיכולוג או פסיכיאטר

יש מצבים שבהם לא מתחילים אצל מטפל רגשי, ומטפל רציני יגיד לכם את זה בעצמו:

• מחשבות על פגיעה עצמית או אובדנות. במצב כזה פונים מיד: ער"ן 1201, זמין מסביב לשעון, ובסכנה מיידית מד"א 101 או חדר מיון.
• חשד לפסיכוזה, מאניה, או ניתוק מהמציאות.
• דיכאון שפוגע בתפקוד הבסיסי: לא קמים מהמיטה, לא אוכלים, לא עובדים, במשך שבועות.
• הפרעת אכילה עם ירידה חדה במשקל.
• צורך באבחון רשמי, למשל ADHD לצורך התאמות בלימודים, או חוות דעת לגורם רשמי.
• כשעולה שאלה של טיפול תרופתי.

במקרים רבים נכון לשלב: פסיכיאטר שמלווה את הטיפול התרופתי, ובמקביל טיפול רגשי שבועי. אחד לא מבטל את השני.

מה לשאול כל מטפל, עם תואר או בלי

חמש שאלות שחוסכות הרבה זמן וכסף:

1. הכשרה. מה בדיוק נלמד, באיזה מוסד וכמה זמן. מטפל טוב לא נעלב מהשאלה, ועונה עליה בפשטות.
2. ניסיון עם מה שמביא אתכם. OCD, חרדה, זוגיות וטראומה דורשים ידע שונה. שאלו כמה אנשים עם קושי דומה הגיעו לאותו מטפל בשנה האחרונה.
3. איך נראית פגישה. שיחה, תרגול בחדר, משימות לבית? כדאי לדעת את זה לפני שמתחילים, ולא לגלות בפגישה השלישית.
4. מתי מפנים הלאה. שאלו מתי המטפל ממליץ על פסיכולוג או פסיכיאטר. מי שעונה "אף פעם" מדליק נורה אדומה.
5. הדרכה מקצועית. גם מטפלים ותיקים מתייעצים עם מדריך או עם עמיתים. זה סימן טוב, לא חולשה.

ועוד סימן אזהרה אחד: מי שמבטיח ריפוי, או מספר פגישות מדויק עוד לפני שהכיר אתכם. אין מספר פגישות קבוע: משך התהליך תלוי באדם, בקושי ובמטרות.

איפה מרכז אלגריה נמצא בתמונה הזו

כדי שיהיה ברור: הצוות במרכז אלגריה מורכב ממטפלים ומאמנים בגישת NLP, סוגסטיה וטראנס, בהובלת יקיר חיוט, מאסטר NLP ומאסטר סוגסטיה. אנחנו לא פסיכולוגים, לא מאבחנים ולא רושמים תרופות. אנחנו עובדים על הדפוס עצמו: מה קורה בראש ברגע שהחרדה עולה, איזו תגובה אוטומטית מחזקת את הלופ, ואיך משנים אותה.

מגיעים אלינו בעיקר אנשים עם OCD ומחשבות טורדניות, חרדה, קשיים בזוגיות וטראומה. חלקם כבר ניסו טיפול אחר, וחלקם מטופלים במקביל אצל פסיכיאטר. כשאנחנו מזהים מצב שדורש פסיכולוג או פסיכיאטר, אנחנו אומרים את זה ומפנים. אם מעניין אתכם ההבדל בין הגישות, כתבנו עליו בעמוד NLP מול CBT, ואת המטפלים עצמם אפשר להכיר בעמוד הצוות.

פגישה אצלנו נמשכת 50 דקות ועולה 450 ₪ כולל מע"מ, פרונטלית בפתח תקווה או בזום. הפרטים המלאים בעמוד המחירים.

הצעד הבא

אם אתם עדיין לא בטוחים מה מתאים לכם, אפשר לקבוע בדיקת התאמה קצרה עם צוות המרכז. בשיחה נבין מה מעסיק אתכם, ואם הכתובת הנכונה היא אצלנו או אצל איש מקצוע אחר, נגיד לכם את זה. אפשר גם לכתוב לנו בוואטסאפ.

מקורות

• חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (נוסח מלא בוויקיטקסט)
• משרד הרווחה: רישום בפנקס העובדים הסוציאליים
• Flückiger, C., Del Re, A. C., Wampold, B. E., & Horvath, A. O. (2018). The alliance in adult psychotherapy: A meta-analytic synthesis. Psychotherapy, 55(4), 316–340.

המאמר נועד למידע כללי ואינו מחליף ייעוץ או טיפול מקצועי. במצב חירום נפשי פנו לער"ן 1201 או למד"א 101.